פחד ממים

פחד ממים

אפרת (שם בדוי) בת 21, הגיעה אלי כשהיא סובלת מפחד מכל מה שקשור למים.

לים היא לא נכנסה מעולם, גם לא לבריכה.

כשהיתה קטנה, נכנסה לבריכת הפעוטות, ואמה ספרה לה שרעדה בכל גופה ולא הפסיקה לבכות, וחזרה להרטיב במיטה.

כל ניסיון להתקרב למקור מים, גם להניח את כפות הרגליים במים רדודים הביא לתופעות לחץ כמו הזעות, יובש בפה, ותחושה של חולשה בגוף עד סף של עילפון.

אפרת התביישה בחוסר היכולת שלה. בנעוריה לא היתה יוצאת עם החברים לים ולבריכה, ונושא זה מאוד הגביל אותה בחייה בעבר ובהווה.

יותר מזה, מעולם היא לא עשתה אמבטיה.

בתהליך העבודה בבדיקות השריר הראשונות כבר הבנו שהנושא הזה קדום מאוד, לא משהו שהיא זוכרת במודע.

יותר מזה, ככל שהתקדמנו בתהליך הבנו שהתהליך כ"כ קדום שהוא בעצם קשור לזמן היותה ברחם אמה.

אפרת הלכה עם שאלות להוריה על דברים שקרו בזמן ההריון, שאלות אשר יכלו לשפוך אור על הסבל שלה.

לא תמיד יש אפשרות לדבר עם מעורבים, על מקרים שקרו בתקופה רחוקה מאוד. לפעמים הם לא בחיים או לא זוכרים או לא רוצים לזכור...

גם לזה יש במוח אחד פתרון...

למזלה, אמה זכרה... בהיותה בחודש החמישי עם אפרת, היא הלכה לים וגל גדול וחזק פגע בבטנה. אמה של אפרת נכנסה ללחץ שמשהו לא טוב יקרה לעובר שלה עקב פגיעת הגל. היא זכרה שהלכה לבדיקות נוספות שיצאו תקינות אבל זה לא עזר להרגשה שלה שהיא פגעה בעובר. ההרגשה ליוותה אותה עד ללידה וגם קצת לאחריה עד שהבינה שהכול תקין.

מה שמעניין הוא שהאם ספרה שאחרי שהבינה שהכול תקין, אותו זיכרון נשכח ממנה, ולא חזר במשך עשרים שנה, עד שאפרת שאלה אותה.

אפרת חזרה לתהליך, שחררנו את אותו זיכרון עוברי, המשכנו לעבוד על חיזוק הרגשות שיצאו שתומכים בתהליך.

בדקנו דרך השריר מתי יהיה נכון לאפרת לחזור למקור מים.

החזרה הייתה מלווה במתח קל, לא כזה שמעורר שדים.

בשיחה עם אפרת לאחר תקופה ארוכה היא ספרה שמים לא מהווים בעיה עבורה יותר.

אם גם לכם יש בעיה שאתם חושבים שהיא יושבת על תקופות קדומות, פנו אלי, אשמח לעזור :)

עדי בכר