תיאור מקרה – איך סוחבים חרדה עוד משהיינו עוברים ברחם
סיוון שם בדוי, אישה בת 31, מגיעה אלי עם התקפי חרדה קשים.
היא קיבלה את כל החבילה – התקפי חרדה שמגיעים בלי שום אזהרה ופשוט משתקים אותה. היא לא מסוגלת לנשום, כל הגוף רועד ופשוט לא יכולה לתפקד.
הפחד הכי גדול שלה הוא לקבל את התקף החרדה. לחוות את התחושות הקשות שנלוות להתקף, את ההתשה שמרגישים אחרי ההתקף וגם לא לדעת מתי הוא יתקוף ויגיע...
התחלנו את התהליך של מוח אחד בשילוב קינסיולוגיה לשחרור מחרדות וכבר בתחילת המפגש לקחנו הברומטר על נושא החרדות. וגילינו את מה שמפעיל את החרדה אצל סיוון או בעצם מה הסיבה שהחרדה מגיעה – והוא רגש האשמה.
סיוון סוחבת על עצמה את תחושת אשם ומתנהלת עם רגש זה באופן כמעט תמידי. היא לוקחת אשמה על כל העולם ואשתו והגוף מסמן לנו דרך בדיקת השריר שזהו זה – "אני כבר לא מסוגלת להכיל את תחושת האשם הזו, ומבחינתי לחוות את החרדה הרבה פחות מאיים מלחוות את תחושת האשם"
צריך להבין שהמוח שלנו יעשה הכול כדי להגן עלינו. ואם יש משהו שהוא חושב שמאיים עלינו הוא יצור משהו אחר. אצל סיוון תחושת האשמה שמלווה אותה כמעט ממתי שהיא זוכרת את עצמה.. יצרה אפקט של די, אני לא יכולה לחיות עם תחושה זו ומבחינת המוח תחושה זו מאיימת בצורה מאוד מסוכנת על סיוון והוא יצר את החרדה כדי שלא תצטרך להתמודד עם תחושת האשם. ואז בכל פעם שמגיעה תחושה זו – המוח מסב אותה להתקף חרדה או לפחד מהתקף החרדה.
המשכנו בתהליך בדקנו את הגופיםומצאנו שהגוף שלא בבעלותה של סיוון הוא הגוף הרגשי אשר מדבר על הקבלה העצמית. כמובן שהיא לא יכולה לקבל את עצמה כשהיא מרגישה אשמה כמעט על כל עוולה שקיימת במרחב חייה.
עברנו על המודיםכדי שהגוף של סיוון יבחר מה נכון לו בכדי לשחרר את החרדה מחייו.
המשך התהליך היה מרתק וירדנו בגילאיםכדי לתקן בכל מיני מקומות שהיו אירועי חיים שקשורים לאשמה. ואז הגענו לגיל ששם הכול התחיל, ואופס, הריון...
מה שמסתבר הוא שאמה של סיוון הייתה בחודש החמישי עם סיוון, אחותה של האם (דודתה של סיוון) עברה לידה שקטה בחודש השביעי.. האחיות היו מאוד קרובות ושמחו מאוד שנכנסו ביחד להריון ותכננו את גידול הילדות ביחד. ועצם זה שאחותה של האם עברה לידה שקטה, גרמה לאמה של סיוון להרגיש אשמה גדולה על כך. וככה האשמה מהאם עברה לסיוון עוד בהיותה עוברית.
לחיזוק האשמה האם ילדה את סיוון בחודש השביעי, פגה. תבינו, גוף האם כ"כ הזדהה עם האחות שעברה לידה שקטה.. שהוא גרם לה ללדת בחודש שביעי את סיוון כשהיא לא נושמת וזקוקה להנשמה..
האם של סיוון המשיכה להאשים את עצמה, ועכשיו בלידה המוקדמת של סיוון, דבר שליווה את סיוון לאורך התפתחותה בשנה הראשונה של חייה. וכל מה שהיא ראתה שהיא הביטה בעיני אמה הוא את האשמה, דבר שהוטמע עמוק במוחה של סיוון...
עשינו שחרור מדהים בדמיוןשבו הפכנו את תחושת האשם של אמה של סיוון (שהועברה לסיוון) לתחושה של גאווה, וציפייה מההריון.. והתלהבות ושמחה מהלידה.
לאט לאט במהלך התהליך סיוון השתחררה מתחושת האשם וגם מהתקפי החרדה. ונשארה שאלה אחת... למה, למה דווקא עכשיו הם הגיעו? מה היה הגפרור שהצית את הכול? אשמה אמרנו לא?
אז הסיפור הוא כזה.. סיון התחילה עבודה חדשה, ונפגשה עם קודמתה בתפקיד שפוטרה כדי שתעביר לה חפיפה.. אותם מפגשים יומיים עם אותה בחורה שאיבדה את מקום עבודתה לסיוון הציתו והעצימו את תחושת האשמה של סיוון וגרמו לה להתקפי החרדה..
וזה היה הקש ששבר את גב הגמל - שנתן לה את האפשרות לטפל ולשחרר דבר שאיתו היא חיה עוד מרחם אימה.
