חרדות מוטוריות
חלק גדול מאיתנו סובל מחרדות מוטוריות..
אלו חרדות שמשתלטות על היכולות המוטוריות שלנו והן לא מאפשרות לנו לבצע דברים בצורה טבעית..
דברים כשאנו לבד.. אנו עושים אותם בלי בעיות ובאופן טבעי..
וזה יכול להתבטא ממש עד כדי שיתוק מוטורי שאנו בחברת אנשים מסויימים או בחברה בכלל.
וזה גורם לנו הרבה פעמים להימנע ממצבים חברתיים.. להימנע ממקומות הומי אדם.. וממפגשים חדשים.. ובמקרים הקיצוניים משאיר אותנו ממש ללא יכולת יציאה מהבית (אגרופוביה)
בד"כ אם אנו סובלים מחרדה מוטורית נימנע מלאכול ולשתות בחברה.. נרגיש שכולם צופים בנו.. שכל פעולה שאנו עושים נבחנת באלפי מבטים.
בד"כ אלו שסובלים מחרדות מוטוריות גדלו במקומות שבהם הביקורת הייתה כל כך גדולה עד אשר גבלה בהתעללות.
תמיד הם לא היו מוצלחים.. אשמים ולא טובים. כל דבר שעשו תוקן. על כל דבר שהראו במקום מחמאה קיבלו נזיפה.
וככה מערכת ההישרדות שלהם תפסה את החיים.. בכוננות ספיגה.. והגוף למד להתכונן לספוג את הקיפאון שבעלבון בכל הזדמנות שאנו ליד גורמי סמכות..
אז לפני עשרות שנים אלו היו ההורים.. והיום החיים.. בד"כ מזמנים לנו מערכות יחסים שתומכות בהתנסות הזו.
והיום..10.. 20.. 30.. 40.. ואפילו 50 שנים מאז.. בכל סיטואציה שיש בה אנשים.. הגוף נכנס למצב קיפאון..
כי הוא פועל בשלושה מימדים - להילחם (ילד בן 5 לא יכול להילחם במבוגרים מפחידים)
אז אולי לברוח?.. (לילד בן 5 אין לאן ללכת)
אז כן.. לקפוא זו האופציה היחידה.
והיום החרדה המוטורית מתבטאת בכזה מתח אדיר.. שאנו חוזרים לגיל 5 או 10 או 15 (וכנראה לאורך כל התקופה הזו)
ופשוט קופאים.. וממש מתקשים לעשות פעולות בסיסיות.. ובד"כ נמנעים.
וחבל..
כי אפשר לטפל בזה..
אפשר לשחרר את הטראומה הזו מהמערכת הגופנית שלנו.
וזה אחד הדברים שאני עושה בטיפול שלי.
לטראומה וכאב אין זמן. זמן הוא מונח שקיים רק במודע שלנו.
בגוף המונח הזה לא קיים. וגם אם עברו עשרות שנים אחרי הכאב.. מבחינתו זה מאיים עלינו כאילו זה קרה עכשיו. וכל סיטואציה שתזכיר במשהו את הכאב שהיה.. הוא יתרומם ויגן עלינו כדי שלא נרגיש את הכאב דרך הקיפאון.. ודרך ההימנעות מהמצבים האלו.
בטיפול שאני עושה.. נרגיע את הגוף מבחינה הישרדותית בטכניקות מיוחדות ויחודיות לשיטת מוח אחד וקינסיולוגיה. ושנהיה חזקים ומוכנים מספיק - נחזור לכל אותם אירועים שמה שקרה אז.. גורם לחרדות המוטוריות היום.. ונשנה את החוויה הרגשית שחווינו אז.. שינוי החוויות הרגשיות של פעם תשנה את התגובה הגופנית של היום בכל אותם מצבים שבהם אנו חווים את החרדה המוטורית. וההרגשה ובעקבותיה המחשבה ישתנו גם הם.
ואז נוכל באמת לחיות כמה שיותר בכאן ועכשיו בגיל 20.. 30.. 40.. 50.. 60.. ולא בגיל 5.
מעניין?
צרו קשר :)
עדי בכר - מטפל רגשי אלטרנטיבי בחרדות וקשיים רגשיים שונים.
מאחל לכולנו כמה שיותר רוגע שקט ושלווה.